טוען…
טוען…
אנחנו שומרים את ההתקדמות והעדפותיכם אך ורק בדפדפן שלכם (Local Storage), ומשתמשים בעוגיות סטטיסטיקה (Google Analytics) לשיפור האתר. לפרטים מלאים בהצהרת הפרטיות.
חבילת דפי עבודה · כיתה ו'
2 דפים · כל דף עובר לעמוד חדש בהדפסה
קראו את הקטע פעמיים. בקריאה השנייה שימו לב לנימת הכותב ולביטויים הציוריים. אחר כך ענו על השאלות. פְּרוֹפֶסוֹר עָדָה יוֹנַת הִיא הָאִשָּׁה הַיִּשְׂרְאֵלִית הָרִאשׁוֹנָה שֶׁזָּכְתָה בִּפְרַס נוֹבֶּל. בִּשְׁנַת 2009 הִיא קִבְּלָה אֶת פְּרַס נוֹבֶּל בְּכִימְיָה עַל מֶחְקָרֶיהָ פּוֹרְצֵי הַדֶּרֶךְ עַל הָרִיבּוֹזוֹם — "בֵּית הַחֲרֹשֶׁת" הַזְּעִיר שֶׁבְּתוֹךְ כָּל תָּא חַי, הַמְּיַצֵּר אֶת הַחֶלְבּוֹנִים הַדְּרוּשִׁים לַחַיִּים. הַדֶּרֶךְ שֶׁל יוֹנַת לֹא הָיְתָה קַלָּה. הִיא גָּדְלָה בְּמִשְׁפָּחָה עֲנִיָּה בִּירוּשָׁלַיִם, וְאָבִיהָ נִפְטַר כְּשֶׁהָיְתָה יַלְדָּה. אַף עַל פִּי כֵן, הַסַּקְרָנוּת שֶׁלָּהּ בָּעֲרָה כְּמוֹ אֵשׁ וְלֹא נִתְּנָה לְכִבּוּי. שָׁנִים רַבּוֹת עָמְלָה בַּמַּעְבָּדָה, וְרַבִּים סָבְרוּ שֶׁהַמֶּחְקָר שֶׁלָּהּ נִדּוֹן לְכִשָּׁלוֹן. עֲמִיתֶיהָ כִּנּוּ אוֹתָהּ "חוֹלֶמֶת", אַךְ הִיא לֹא וִתְּרָה. בִּזְכוּת הַעַקְשָׁנוּת שֶׁלָּהּ, הִיא הִצְלִיחָה בְּמַה שֶּׁנֶּחְשַׁב לְבִלְתִּי אֶפְשָׁרִי. כַּיּוֹם מֶחְקָרֶיהָ שֶׁל יוֹנַת מְסַיְּעִים לְפַתֵּחַ תְּרוּפוֹת אַנְטִיבִּיּוֹטִיּוֹת חֲדָשׁוֹת, וְסִיפּוּרָהּ מְשַׁמֵּשׁ הַשְׁרָאָה לְצְעִירִים רַבִּים. הוּא מַזְכִּיר לָנוּ שֶׁסַּקְרָנוּת, הַתְמָדָה וֶאֱמוּנָה בַּחֲלוֹם יְכוֹלוֹת לְהָזִיז הָרִים.
הוראה: הקיפו את התשובה הנכונה לפי הקטע.
1. על מה זכתה עדה יונת בפרס נובל?
2. מהו הריבוזום לפי הקטע?
3. מהי הנימה הכללית של הקטע כלפי עדה יונת?
הוראה: ענו תשובה מלאה לפי הקטע. בשאלות ההסקה הסבירו את דעתכם.
1. הכותב כתב שהסקרנות של יונת "בערה כמו אש ולא ניתנה לכיבוי". מה משמעות הביטוי הציורי הזה?
2. מדוע לדעתכם בחר הכותב לספר על הילדות הקשה של יונת ולא רק על הזכייה בפרס?
3. מה המסר המרכזי שהכותב רצה להעביר בסיום הקטע, בביטוי "להזיז הרים"?
הוראה: מצאו בקטע מילה שמתאימה לפירוש לפי משמעותה בקטע.
חידוש גדול ומשמעותי שלא היה כמותו ("פורצי ___"):
תכונה של מי שלא מוותר ומתעקש להמשיך:
אנשים העובדים יחד עם אדם באותו מקום:
הוראה: סמנו ✓ לנכון ו-✗ ללא נכון לפי הקטע. תקנו את השגויים.
עדה יונת היא האישה הישראלית הראשונה שזכתה בפרס נובל.
נכון / לא נכון: ______כל עמיתיה תמכו במחקר שלה והאמינו שיצליח.
נכון / לא נכון: ______מחקריה מסייעים כיום לפתח תרופות אנטיביוטיות חדשות.
נכון / לא נכון: ______עדה יונת גדלה במשפחה עשירה בתל אביב.
נכון / לא נכון: ______הדף הזה נכתב על ידינו בסגנון מבחני המיצ"ב — הוא דף תרגול ולא מבחן מיצ"ב רשמי. בכיתה ו' השאלות כבר לא מסתפקות באיתור מידע: תתבקשו להסיק, להשוות, לזהות את מטרת הכותב ולנמק את דעתכם. קראו את הקטע פעמיים, וסמנו בכל פסקה משפט אחד שמסכם אותה. טִיפָּה אַחַת, פַּעֲמַיִים ישראל שוכנת באזור צחיח, ובמשך שנים רבות הייתה תלויה כמעט לגמרי בגשם. שנה שחונה אחת יכלה להוריד את מפלס הכינרת ולהביא לאיסור השקיה בגינות. כיום המצב שונה: רוב מי השתייה בערי החוף אינם מגיעים מהגשם כלל, אלא מן הים. במתקני התפלה גדולים נשאבים מי ים, מסוננים ונדחפים בלחץ גבוה דרך ממברנה — קרום דק שמעביר מים ועוצר מלח. התוצאה היא מים מתוקים, גם בקיץ שלא ירדה בו טיפה אחת. אלא שההתפלה איננה הסיפור כולו. ישראל היא מן המדינות המובילות בעולם במיחזור מי שופכין: כשמונים אחוזים מן המים היוצאים מן הבתים מטופלים במכוני טיהור וחוזרים אל השדות כמי השקיה. כך מי המקלחת של משפחה בחדרה עשויים להשקות מטע אבוקדו בעמק. חקלאי שמשקה בקולחין אינו תלוי במזג האוויר, והמים המתוקים נחסכים לשתייה. ובכל זאת, אין פתרון בלי מחיר. מתקני ההתפלה צורכים כמויות חשמל גדולות, והמלח המרוכז שנותר בסוף התהליך מוחזר אל הים ועלול לפגוע בבעלי חיים בקרבת החוף. לכן חוקרים ממשיכים לחפש דרכים לייעל את התהליך — ולצד זאת נשמעת שוב ושוב הקריאה הפשוטה מכולן: לחסוך במים כבר בבית.
הוראה: פרק א' — הבנת הנקרא. הקיפו את התשובה הנכונה לפי הקטע.
1. מדוע רוב מי השתייה בערי החוף אינם תלויים בגשם?
2. מה תפקידה של הממברנה בתהליך ההתפלה?
3. מה משמעות הצירוף "שנה שחונה" בקטע?
4. מהי מטרת הפסקה השלישית?
הוראה: פרק ב' — שאלות הסקה ונימוק. ענו במשפטים שלמים ובססו כל תשובה על הקטע.
1. מדוע לדעתכם בחר הכותב בכותרת "טיפה אחת, פעמיים"? הסבירו כיצד היא קשורה לתוכן הקטע.
2. הסבירו במילים שלכם כיצד ההשקיה בקולחין מועילה גם לחקלאי וגם לתושבי הערים.
3. הכותב טוען כי "אין פתרון בלי מחיר". הביאו מן הקטע דוגמה אחת למחיר כזה והסבירו אותה.
4. לפי הקטע, מדוע הקריאה לחסוך במים רלוונטית גם אחרי שנבנו מתקני ההתפלה? נמקו.
הוראה: פרק ג' — אוצר מילים. מצאו בקטע את המילה המתאימה לכל פירוש.
אזור שיורד בו מעט מאוד גשם:
גובה פני המים באגם או במאגר:
מים משומשים שעברו טיהור ומשמשים להשקיה:
לשפר תהליך כך שיפעל בצורה יעילה יותר:
הוראה: פרק ד' — מונחים. התאימו כל מונח מן הקטע להסבר שלו.
מושגים:
הגדרות:
הוראה: פרק ה' — מיון. מיינו כל היגד ליתרון או לחיסרון של פתרונות המים המתוארים בקטע.
| יתרון | חיסרון |
|---|---|
טיפ: שאלת מיון במיצ"ב בודקת אם הבנתם את הקטע כולו ולא רק פסקה אחת.
הוראה: פרק ו' — נכון או לא נכון. סמנו ✓ לנכון ו-✗ ללא נכון, ותקנו את המשפטים השגויים.
כשמונים אחוזים מן המים היוצאים מן הבתים מטופלים וחוזרים להשקיה.
נכון / לא נכון: ______מתקני ההתפלה צורכים מעט מאוד חשמל.
נכון / לא נכון: ______המלח המרוכז שנותר בסוף ההתפלה נשאר ביבשה ואינו מוחזר אל הים.
נכון / לא נכון: ______חקלאי שמשקה בקולחין תלוי פחות במזג האוויר.
נכון / לא נכון: ______לפני שנים רבות הייתה ישראל תלויה כמעט לגמרי בגשם.
נכון / לא נכון: ______