טוען…
טוען…
פועל בזמן עתיד מתאר מה שעוד יקרה, ובעברית הוא משתנה לפי מי עושה את הפעולה. הקידומת מגלה את הגוף: אני — א׳ (אכתוב), אנחנו — נ׳ (נכתוב), אתה, את, היא ואתם — ת׳ (תכתוב, תכתבי, תכתבו), והוא והם — י׳ (יכתוב, יכתבו). בדף הזה נתרגל להטות פעלים בעתיד ולזהות את הגוף.
הוראה: השלימו את ההטיה של הפעלים בעתיד, לפי הגוף.
| נושא | לכתוב | לשמור |
|---|---|---|
| אני | ||
| אתה | ||
| את | ||
| הוא | ||
| היא | ||
| אנחנו | ||
| אתם | ||
| הם |
הוראה: הקיפו את צורת העתיד המתאימה למשפט.
1. מחר אני ___ מכתב לסבתא. (לכתוב)
2. בשבוע הבא אנחנו ___ לים. (ללכת)
3. מחר הילדים ___ בחצר. (לשחק)
4. מחר אתם ___ את השיעורים. (לסיים)
5. מחר רותי ___ עוגה. (לאפות)
הוראה: כתבו את הפועל בסוגריים בזמן עתיד, בגוף המתאים.
מחר אני (לקרוא) ___ ספר חדש.
מחר את (לצייר) ___ תמונה.
מחר דני (לבנות) ___ מגדל.
מחר הילדים (לרוץ) ___ בפארק.
מחר אנחנו (לשיר) ___ שיר.
הוראה: מיינו כל פועל לזמן שלו.
| עבר | הווה | עתיד |
|---|---|---|
הוראה: סמנו ✓ אם המשפט נכון ו-✗ אם שגוי. תקנו את השגויים.
הצורה ׳אכתוב׳ היא עתיד, בגוף ראשון יחיד.
נכון / לא נכון: ______הצורה ׳תכתבו׳ מתאימה לגוף ׳הם׳.
נכון / לא נכון: ______עם ׳אנחנו׳, הפועל בעתיד מתחיל באות נ׳.
נכון / לא נכון: ______׳הוא יאכל׳ היא צורת עבר.
נכון / לא נכון: ______הוראה: כתבו שני משפטים על מה שתעשו מחר. הקיפו את הפועל בעתיד.
1. משפט 1:
2. משפט 2: