הירח לכיתה ה': פאזות הירח, גאות ושפל והלוח העברי

כל לילה אפשר לראות אותו בשמיים — פעם עגול ומואר, פעם סהר דק כמו ציפורן, ופעם נעלם לגמרי. הירח הוא השכן הקרוב ביותר של כדור הארץ, ומאז ומתמיד הוא ריתק אנשים: ילדים, מלחים, חקלאים ורבנים. אבל למה הירח "משנה צורה"? ומה הקשר בין הירח לגאות ושפל בים סוף, ולחגים שלנו? במאמר זה נצלול לכל הסיפור של פאזות הירח — ונגלה שהיקום עובד כמו שעון מדויק.

בתכנית הלימודים של משרד החינוך לכיתה ה' נלמד נושא "כדור הארץ, הירח והשמש" כחלק מיחידת מדעי כדור הארץ והחלל. נכיר את שמונה פאזות הירח, נבין את הסיבה הגאומטרית לשינוי, נלמד על גאות ושפל, ונגלה כיצד הלוח העברי מבוסס על מחזור הירח.

הירח לא משנה צורה — הוא כדור שמואר מחצי

לפני שנדבר על הפאזות, חשוב להבין עובדה אחת: הירח לא משנה גודל ולא צורה. הירח הוא כדור סלעי, קוטרו כ-3,474 ק"מ. הוא לא מואר מבפנים — השמש מאירה אותו מבחוץ.

תחשבו על כדור כתום שמניחים על שולחן. מדליקים פנס מצד אחד — מחצית הכדור מואר, מחצית בצל. עכשיו אתם הולכים מסביב לכדור. מכיוונים שונים אתם רואים כמויות שונות של הצד המואר. בדיוק כך עובד הירח: הוא מקיף את כדור הארץ אחת ל-29.5 ימים, ואנחנו, מכדור הארץ, רואים כל פעם חלק שונה של הצד המואר. זה כל הסוד.

שמונה פאזות הירח — בסדר

מחזור הירח המלא נמשך כ-29.5 ימים ומחולק לשמונה פאזות עיקריות:

1. ירח חדש (מולד הלבנה) — הירח נמצא בין כדור הארץ לשמש. הצד המואר פונה אלינו לחלוטין הפוך— אנחנו רואים את הצד החשוך. הירח "נעלם" משמיים הלילה.
2. סהר גדל — כמה ימים לאחר הירח החדש, מופיעה פרוסה דקה מאורה בצד הימני (בארץ ישראל). הירח ממשיך לגדול לכיוון מערב, בסמוך לשקיעה.
3. רבע ראשון — כשבוע לאחר הירח החדש. בדיוק מחצית מהירח מואר (הצד הימני). הירח נראה כמו D בשמיים, עולה בצהריים ושוקע בחצות.
4. גיבון גדל— בין רבע ראשון לירח מלא. יותר ממחצית הירח מואר, אך לא עגול לגמרי. הצד הימני שלו "מתנפח" ויוצר צורת ביצה.
5. ירח מלא — שבועיים לאחר הירח החדש. כדור הארץ נמצא בין הירח לשמש, ולכן הצד המואר פונה ישירות אלינו. הירח עגול לחלוטין — עולה בשקיעה ושוקע בזריחה.
6. גיבון דועך— הירח מתחיל להתמלא מצד שמאל ולהחשיר מצד ימין. עדיין יותר ממחצית מואר, אך כעת ה"ניפוח" הוא בצד השמאלי.
7. רבע אחרון — שבועיים וחצי לאחר הירח החדש. שוב מחצית מואר, הפעם הצד השמאלי. הירח נראה כמו C ועולה בחצות, נראה בשמיים הבוקר.
8. סהר דועך— פרוסה דקה בצד שמאל, נראית לפנות בוקר. מתכווצת עד שהירח "נעלם" שוב בירח חדש הבא — ומחזור חדש מתחיל.

טיפ לזכירה: בישראל (חצי הכדור הצפוני) — סהר שנראה כמו D הולך לגדול (מה-D לO), וסהר שנראה כמו C הולך להתכווץ. ב-C — הירח נעלם בקרוב.

גאות ושפל — כוח הירח על המים

לירח יש כוח משיכה — כוח גרביטציה— שמושך כל דבר אליו, כולל מים. כשהירח "מושך" את מי האוקיינוס שמתחתיו, המים מתנפחים לכיוונו ומרימים את פני הים. זה נקרא גאות. בצד הנגדי של כדור הארץ נוצרת גאות נוספת — כי שם כוח המשיכה חלש יחסית והמים "בורחים" הצידה בגלל הסיבוב.

בין שני אזורי הגאות יש אזורי שפל — שם פני הים נמוכים יחסית. כדור הארץ מסתובב מתחת לגאות הזו כל 24 שעות, ולכן ברוב מקומות בעולם יש שתי גאות ושתי שפל ביממה.

ים סוף וישראל: בים סוף באילת אפשר לראות את הגאות והשפל — ההפרש בין המפלסים עומד על כ-1 מטר. זה לא הרבה לעומת אוקיינוס האטלנטי (שם ההפרש מגיע ל-15 מטר!), אבל עדיין ניכר. חיות ים כמו קיפודי ים וכוכבי ים בים סוף מתכווצות בשפל ומתרחבות בגאות — הן עוצבו לחיות בשתי הסביבות.

גאות ענק בירח מלא וירח חדש: כשהשמש, כדור הארץ והירח מיושרים (בירח מלא ובירח חדש) — כוחות המשיכה של השמש והירח מצטרפים. אז הגאות גבוהה במיוחד: גאות ספיגה. כשהשמש והירח ניצבים זה לזה (ברבע ראשון ורבע אחרון) — כוחות מתנגדים ויוצרים גאות נמוכה יותר.

הלוח העברי — לוח ירח-שמש

הלוח העברי הוא אחת מהמורשות המדעיות הייחודיות של עם ישראל. הוא לוח לוני-סולרי: מבוסס על הירח, אבל מתואם עם השמש.

כל חודש עברי מתחיל בראש חודש — שהוא ירח חדש (מולד הלבנה). משך חודש עברי נקבע לפי הזמן שלוקח לירח לחזור לאותה פאזה: כ-29.5 ימים. לכן חודשים עבריים הם לסירוגין בני 29 ו-30 ימים.

כיצד מתואמים עם השמש? שנה ירח טהורה ב-12 חודשים קצרה משנה שמשית ב-11 ימים. אם לא מתאימים — החגים ינדדו: פסח (שאמור להיות באביב) יגיע לחורף תוך שנים ספורות. הפתרון: פעם בכמה שנים מוסיפים חודש שלם — אדר ב'. זה נקרא "שנה מעוברת". בכל מחזור של 19 שנה מוסיפים 7 חודשים — המחזור הזה, שנקרא מחזור מטון, נוצר ביוון העתיקה אך שולב בלוח העברי כבר לפני אלפי שנים.

חגים ופאזות הירח:

• פסח— ט"ו בניסן, כלומר 15 בחודש. ביום ה-15 הירח מלא. לכן ליל הסדר תמיד בירח מלא — השמיים מוארים ו"מלווים" את החג.
• סוכות— ט"ו בתשרי, גם כן ירח מלא. ישיבה בסוכה תחת ירח מלא.
• ראש השנה— א' בתשרי, כלומר ירח חדש. לכן בראש השנה הלילה חשוך יחסית.
• יום הכיפורים— ט"י בתשרי, כמעט ירח מלא.

ניסוי ביתי: יומן צפייה בירח — חודש שלם

זה הניסוי הכי פשוט — וגם הכי מרגש. לוקח חודש שלם, אבל כל צפייה לא יותר מ-2 דקות.

מה צריך: פנקס ועיפרון (או טבלת הדפסה), שמיים פתוחים בלילה.

1. בחרו לילה התחלה — עדיף סמוך לירח חדש כדי לראות את כל המחזור מההתחלה. אפשר לבדוק את מועד הירח החדש בלוח שנה עברי.
2. כל ערב, באותה שעה בערך, צאו החוצה ורשמו: האם הירח נראה? מה הצורה שלו? מאיזה כיוון הוא נמצא? (מזרח/מערב/דרום)
3. סרטטו את צורת הירח: עגול, חצי, סהר שמאלי, סהר ימיני, לא נראה כלל.
4. לאחר 29–30 ימים — ראו את כל המחזור בפנקס. תוכלו לזהות את 8 הפאזות.
5. בונוס: סמנו בפנקס את ראש החודש העברי. האם תואם לירח חדש שצפיתם בו?

למה זה מרתק? לאחר חודש תגלו שהירח עולה ושוקע בשעות שונות מדי יום — מאוחר ב-50 דקות בממוצע. בירח מלא הוא עולה בשקיעה; בסהר דועך — רק לפנות בוקר. זה בגלל שהירח מקיף את כדור הארץ בכיוון ההפוך לסיבוב השמש (ממזרח למערב).

שאלות שילדים בכיתה ה שואלים — עם תשובות

למה הירח לא נופל על כדור הארץ?

הירח כן "נופל" לכדור הארץ — אבל בגלל מהירותו הגבוהה (כ-1 ק"מ לשנייה) הוא "פוספס" כל הזמן. זה מה שנקרא מסלול: הוא נופל לעבר כדור הארץ אבל גם מתקדם קדימה, אז הוא תמיד מחטיא ומסתובב סביב.

האם הירח זוהר בעצמו?

לא. הירח הוא גוף קר ואפל שרק מחזיר את אור השמש. הוא מחזיר בערך 12% מהאור שפוגע בו — פחות ממה שרוב המשטחים הכהים מחזירים. ירח מלא בשמיים נותן כ-400,000 פעמים פחות אור מהשמש.

למה הירח ניצב לצד ישראל בצורות שונות?

בחצי הכדור הצפוני (ישראל, אירופה) — הירח הגדל תמיד מואר מימין. בחצי הכדור הדרומי (אוסטרליה, ברזיל) — ההפך. זה בגלל שכדור הארץ עגול ואנחנו מסתכלים על הירח מזוויות שונות.

מה זה ליקוי ירח וליקוי חמה?

ליקוי ירח— כדור הארץ בין השמש לירח, הצל של כדור הארץ נופל על הירח. הירח נראה כתום-אדמדם ("ירח דמים"). קורה רק בירח מלא.ליקוי חמה— הירח בין כדור הארץ לשמש ומסתיר אותה. קורה רק בירח חדש. לא קורים כל ירח חדש ומלא כי מסלול הירח מוטה ב-5 מעלות — לרוב הוא "עובר מעל" או "מתחת" לאזור הצל.

האם הגאות בים התיכון קטנה?

כן! ים התיכון כמעט סגור — יש לו פתח צר בגיברלטר. לכן הגאות בחיפה, תל אביב ואשדוד קטנה מאוד — פחות מ-30 ס"מ. בים סוף, שהוא ים סגור אחר, הגאות מגיעה לכ-1 מטר באילת.

כמה זמן לוקח לירח לעשות סיבוב שלם?

הירח מקיף את כדור הארץ כל 27.3 ימים. אבל בזמן הזה כדור הארץ גם זז סביב השמש — ולכן הירח צריך עוד 2.2 ימים כדי "לתפוס" את אותה פאזה. לכן המחזור מפאזה לפאזה הוא 29.5 ימים.

למה תמיד רואים את אותו הצד של הירח?

זה נקרא סיבוב סינכרוני. הירח מסתובב סביב עצמו בדיוק באותו קצב שהוא מקיף את כדור הארץ. לכן הוא תמיד פונה אלינו באותו צד. הצד השני — "הצד האחורי של הירח" — לא נראה מהארץ. רק חלליות צולמו אותו.

הירח הוא הרבה יותר מסתם כדור בשמיים: הוא מניע אוקיינוסים, מארגן את לוח השנה שלנו ומסמן את ראשי החודשים מזה אלפי שנים. בפעם הבאה שתראו סהר דק בשמיים — נסו לנחש: האם הוא גדל או קטן? ואם תתחילו לנהל יומן צפייה, תגלו שתוך חודש אחד הפכתם למומחי ירח אמיתיים. רוצים לחקור עוד את החלל? נסו את תרגילי החלל שלנו ותגלו את כוכבי הלכת, השמש ועוד.