מבחן 1 מתוך 7 — תרגול מלא לקראת מבחן איתור מחוננים

מפתח תשובות

1. [אנלוגיות מילוליות] (א) לַהֲרֹס : לְקַלְקֵל — הקשר הוא: שתי מילים בעלות משמעות דומה (נרדפות). להרוס ולקלקל דומות, בדיוק כמו לבנות ולהקים. 'לבנות:להרוס' הן מילים הפוכות, לא דומות.
2. [אנלוגיות מילוליות] (א) אֶצְבַּע : יָד — הקשר הוא: חלק קטן מתוך דבר גדול יותר שהוא חלק ממנו. אצבע היא חלק מהיד, בדיוק כמו שעלה הוא חלק מהעץ. 'ענף:יער' לא מתאים — ענף הוא חלק מעץ בודד, לא מהיער כולו. 'מסמר:קיר' לא מתאים — מסמר תקוע בקיר אך אינו חלק ממנו, בניגוד לעלה שהוא חלק אורגני מהעץ.
3. [אנלוגיות מילוליות] (א) חָלָב : גְּבִינָה — הקשר הוא: חומר גלם טבעי והמוצר המעובד שיוצרים ממנו. חלב הופך לגבינה בתהליך עיבוד, בדיוק כמו שענבים הופכים ליין. 'ענבים:אשכול' הוא קשר של פרי בודד וקבוצת הפירות שהוא חלק ממנה, לא חומר גלם ומוצר מעובד.
4. [אנלוגיות מילוליות] (א) מְכוֹנַאי : מְכוֹנִית — הקשר הוא: איש מקצוע שמתקן חפץ מסוים כשהוא מתקלקל. מכונאי מתקן מכוניות, בדיוק כמו ששען מתקן שעונים. 'שען:זמן' הוא קשר רופף בין מקצוע לרעיון מופשט, לא מקצוע לחפץ שמתקנים.
5. [אנלוגיות מילוליות] (א) חַם : קַר — הקשר הוא: שתי מילים הפוכות זו מזו. חם וקר הפוכים, בדיוק כמו גדול וקטן. 'יפה:נאה' הן מילים דומות (נרדפות), לא הפוכות — בדיוק ההפך ממה שמחפשים.
6. [אנלוגיות מילוליות] (א) עֵץ : יַעַר — הקשר הוא: יחיד שהוא חבר בתוך קבוצה גדולה מאותו סוג. עץ אחד הוא חבר ביער, בדיוק כמו שתלמיד הוא חבר בכיתה. 'ענף:עץ' מתפתה כי גם הוא 'קטן בתוך גדול', אבל זה חלק פיזי מהעץ, לא חבר בקבוצה של דברים דומים.
7. [אנלוגיות מילוליות] (א) יְבָבָה : זְאֵב — הקשר הוא: בעל חיים והקול המיוחד שהוא משמיע. זאב משמיע יבבה, בדיוק כמו שציפור משמיעה צפצוף. 'כנפיים:ציפור' הוא קשר של חלק גוף ובעל החיים, לא בעל חיים וקול.
8. [אנלוגיות מילוליות] (א) חֶרֶק : שֵׁשׁ רַגְלַיִם — הקשר הוא: סוג בעל חיים ומספר הרגליים המדויק שיש לו. לחרק יש שש רגליים, בדיוק כמו שלעכביש יש שמונה רגליים. 'עכביש:קורים' הוא קשר של בעל חיים והחוט שהוא מייצר, לא בעל חיים ומספר רגליים.
9. [אנלוגיות מילוליות] (א) מַזְמֵרָה : גַּנָּן — הקשר הוא: כלי עבודה ומי שמשתמש בו. מזמרה היא הכלי של הגנן, בדיוק כמו שמחרשה היא הכלי של האיכר. 'מחרשה:שדה' הוא קשר של כלי ומקום, לא כלי ואדם.
10. [אנלוגיות מילוליות] (א) עֵגֶל : פָּרָה — הקשר הוא: הגור הצעיר של אותה חיה, ואחר כך החיה הבוגרת. עגל הוא הגור של הפרה, בדיוק כמו שגור הוא הכלב הצעיר. 'כבש:צמר' הוא קשר של בעל חיים ומוצר שלו, לא צעיר ובוגר.
11. [השלמת משפטים] (א) הָלְכָה — המילה 'אתמול' מציינת עבר, ולכן הפועל חייב להיות בעבר — 'הלכה'. 'הולכת' הוא הווה ו'תלך' הוא עתיד, ושניהם סותרים את 'אתמול'.
12. [השלמת משפטים] (א) הָיְתָה מַגִּיעָה — 'אילו' פותח משפט תנאי היפותטי שלא התקיים, ולכן התוצאה חייבת להיות באותה צורה — 'הייתה מגיעה'. 'הגיעה' בעבר רגיל מרמז שזה קרה באמת, וזה סותר את התנאי ההיפותטי של 'אילו'.
13. [השלמת משפטים] (א) רָצִים — 'הסוסים' הוא נושא בלשון רבים זכר, ולכן הפועל חייב להתאים לו — 'רצים'. 'רץ' הוא יחיד ולא מתאים לרבים.
14. [השלמת משפטים] (א) נִשְׁאֲרוּ — המילה 'למרות ש' מבטיחה שקורה משהו לא צפוי — למרות השעה המאוחרת, הילדים לא הלכו לישון אלא נשארו ערים. 'הלכו לישון' דווקא היה הצפוי, ולכן סותר את ה'למרות ש'.
15. [השלמת משפטים] (א) כִּי — הכנף הפצועה היא הסיבה לכך שהצפור לא עפה, ולכן 'כי' מתאים. 'לכן' הפוך מבחינת סדר הסיבה והתוצאה.
16. [השלמת משפטים] (א) מְטַיְּלוֹת — 'החתולות' הוא נושא בלשון רבות נקבה, ולכן הפועל חייב להתאים לו — 'מטיילות'. 'מטייל' ו'מטיילת' הם ביחיד ולא מתאימים לרבות, ו'מטיילים' הוא רבות זכר ולא נקבה.
17. [השלמת משפטים] (א) מָחָר — היום שאחרי יום רביעי הוא יום חמישי, וזה בדיוק 'מחר' — היום שאחרי היום שלנו. 'אתמול' מתאר את העבר ולא את מה שיהיה בהמשך.
18. [השלמת משפטים] (א) חֲמִישִׁי — אם מחר יום שישי, אז היום הוא היום שלפניו — יום חמישי. 'שישי' זה בדיוק מחר ולא היום, ולכן לא מתאים.
19. [השלמת משפטים] (ג) לָכֵן — הלמידה הטובה היא הסיבה, והציון המצוין הוא התוצאה — לכן 'לכן' מתאים. 'כי' הפוך מבחינת סדר הסיבה והתוצאה — הציון לא גרם ללמידה, אלא להפך.
20. [השלמת משפטים] (א) לָכֵן — העזרה של יותם היא הסיבה, וההודיה של אמו היא התוצאה — ולכן 'לכן' מקשר נכון ביניהן. 'אבל' לא מתאים כי אין כאן שום ניגוד.
21. [בעיות מילוליות] (א) 5 — קֹדֶם מַחְסִירִים 3: 28 − 3 = 25. אַחַר כָּךְ מְחַלְּקִים בְּ-5: 25 ÷ 5 = 5.
22. [בעיות מילוליות] (א) 40 — 5 יָמִים שֶׁל 8 אֳרָכִים כָּל יוֹם: 5 × 8 = 40 אֳרָכִים.
23. [בעיות מילוליות] (א) 34 — 34: הַהֵפוּךְ שֶׁלּוֹ 43, וְ-43 − 34 = 9 ✓, וּ-3 + 4 = 7 ✓. בְּ-43 הַהֵפוּךְ (34) קָטָן מִמֶּנּוּ, לֹא גָּדוֹל — לֹא מַתְאִים.
24. [בעיות מילוליות] (א) 10 — מְחַפְּשִׂים מִסְפָּר שֶׁ-90 מִתְחַלֵּק בּוֹ וְנוֹתֵן 9: 90 ÷ 10 = 9.
25. [בעיות מילוליות] (א) 4 — כָּל יֶלֶד קִבֵּל 40 ÷ 5 = 8 מַדְבֵּקוֹת. אַחֲרֵי שֶׁכָּל אֶחָד מֵהַשְּׁנַיִם נָתַן 6, נִשְׁאֲרוּ לְכָל אֶחָד: 8 − 6 = 2 מַדְבֵּקוֹת. לִשְׁנֵיהֶם בְּיַחַד: 2 × 2 = 4 מַדְבֵּקוֹת.
26. [בעיות מילוליות] (א) 1 — הַכְּחֻלָּה הִבְקִיעָה 3 + 3 = 6 שְׁעָרִים. הָאֲדֻמָּה הִבְקִיעָה 2 + 3 = 5 שְׁעָרִים. הַהֶפְרֵשׁ הוּא 6 − 5 = 1 שַׁעַר.
27. [בעיות מילוליות] (א) 7 — מְחַפְּשִׂים מִסְפָּר שֶׁכֶּפֶל שֶׁלּוֹ בְּ-6 נוֹתֵן 42: 6 × 7 = 42.
28. [בעיות מילוליות] (א) 63 — אִם הַמִּסְפָּר הוּא 63, הַהֵפֶךְ שֶׁלּוֹ הוּא 36, וְ-63 − 36 = 27 ✓, וְ-6 + 3 = 9 ✓. 36 הוּא דַּוְקָא הַהֵפֶךְ, לֹא הַמִּסְפָּר הַמְּבֻקָּשׁ. 72: 7 − 2 = 5, הַפָּעַר בֵּין הַהֵפוּכִים אֵינוֹ 27. 54: 5 − 4 = 1, גַּם לֹא מַתְאִים.
29. [בעיות מילוליות] (א) 36 — כָּל חָבֵר קִבֵּל 63 ÷ 7 = 9 קְלָפִים. לְאַרְבָּעָה חֲבֵרִים בְּיַחַד: 9 × 4 = 36 קְלָפִים.
30. [בעיות מילוליות] (א) 7 — קֹדֶם מְחַלְּקִים בְּ-3: 33 ÷ 3 = 11. אַחַר כָּךְ מַחְסִירִים 4: 11 − 4 = 7.
31. [מספר חסר] (א) 54 — הַכְּלָל: מַכְפִּילִים בְּ-2 וְאַחַר כָּךְ מוֹסִיפִים 5, לְסֵרוּגִין: 3×2=6, 6+5=11, 11×2=22, 22+5=27, וְאַחֲרֵי 27 מַכְפִּילִים: 27×2 = 54.
32. [מספר חסר] (א) 9 — הַכְּלָל: מוֹסִיפִים 2 בְּכָל פַּעַם (הַמִּסְפָּרִים הָאִי־זוּגִיִּים). אַחֲרֵי 7 בָּא 7 + 2 = 9.
33. [מספר חסר] (א) 50 — הַכְּלָל: מַחְסִירִים 10 בְּכָל פַּעַם. אַחֲרֵי 60 בָּא 60 − 10 = 50.
34. [מספר חסר] (א) 37 — הַכְּלָל: מוֹסִיפִים 8 בְּכָל פַּעַם. אַחֲרֵי 29 בָּא 29 + 8 = 37.
35. [מספר חסר] (א) 12 — הכלל: מחברים את שני המספרים למעלה ומוסיפים 3. 2+4+3=9, 5+3+3=11, אז 3+6+3=12. התשובה 9 היא הסכום הרגיל בלי להוסיף 3 (3+6). התשובה 18 מתקבלת אם כופלים במקום לחבר (3×6). התשובה 6 מתקבלת אם שוכחים את המספר השני (3+3 בלבד).
36. [מספר חסר] (א) 33 — הַכְּלָל: מַכְפִּילִים בְּ-2 וּמַחְסִירִים 1. בְּדִיקָה: 2×2−1=3, 3×2−1=5, 5×2−1=9, 9×2−1=17. אַחֲרֵי 17: 17×2−1 = 33.
37. [מספר חסר] (א) 13 — הכלל: לוקחים את המספר הגדול ביותר, כופלים אותו ב-2, ומחסרים את המספר הקטן ביותר. 7×2-2=12, 5×2-1=9, אז 8×2-3=13. התשובה 17 היא סכום כל שלושת המספרים בלי להכפיל ולהחסיר (6+3+8). התשובה 16 מתקבלת אם שוכחים להחסיר את המספר הקטן ביותר (8×2 בלבד). התשובה 14 מתקבלת אם מחברים את הגדול והאמצעי במקום להכפיל ולהחסיר (8+6).
38. [מספר חסר] (א) 6 — הַכְּלָל חוֹזֵר כָּל שְׁלוֹשָׁה מִסְפָּרִים: מַכְפִּילִים בְּ-2, מוֹסִיפִים 1, וּמַחְסִירִים 3. בְּדִיקָה: 3×2=6, 6+1=7, 7-3=4, 4×2=8, 8+1=9, וְעַכְשָׁו: 9-3 = 6.
39. [מספר חסר] (א) 42 — הַכְּלָל: מוֹסִיפִים 9 בְּכָל פַּעַם. אַחֲרֵי 33 בָּא 33 + 9 = 42.
40. [מספר חסר] (א) 9 — הכלל: המספר למטה הוא סכום שני המספרים למעלה, ועוד 1. 2+5+1=8, 3+6+1=10, אז 4+4+1=9. התשובה 8 היא הסכום הרגיל בלי להוסיף 1 (4+4). התשובה 10 היא תשובה של מעגל אחר בטעות. התשובה 16 מתקבלת אם כופלים במקום לחבר (4×4).
41. [צורני] (ד) — הכלל: הסיבוב מתקדם 45 מעלות בכל שלב (0, 45, 90, 135, 180...), והגודל חוזר במעגל קטן-בינוני-גדול-קטן-בינוני... אחרי קטן (שלב 4) צריך לבוא בינוני, ואחרי 135 מעלות צריך לבוא 180. האפשרות הגדולה עם סיבוב 180 נכונה בסיבוב אך טעתה בגודל (המשיכה את המעגל הלא-נכון). הבינוני עם סיבוב 135 נכון בגודל אבל לא הזיז את הסיבוב. הבינוני עם סיבוב 225 קפץ 90 מעלות במקום 45.
42. [צורני] (א) — הכלל: בכל שורה מספר הנקודות עולה 0, 2, 4, אותה תבנית בדיוק בכל שורה. אחרי 0 ו-2 בשורה השלישית צריכות לבוא 4 נקודות. 2 נקודות רק חוזר על התא הקודם. 6 נקודות ממשיך את הספירה מעבר לתבנית של השורה. היהלום עם 4 נקודות אך בלי צביעה נכון במספר אך שינה את הצביעה שאמורה להישאר מלאה בכל הגריד.
43. [צורני] (א) — הכלל: הצורה מתחלפת בין משולש לריבוע, והסיבוב מתקדם 90 מעלות בכל שלב וחוזר ל-0 אחרי 270 (סיבוב מלא). אחרי ריבוע עם סיבוב 270 צריך לבוא משולש עם סיבוב 0. הריבוע עם סיבוב 0 נכון בסיבוב אך שגוי בצורה. המשולש עם סיבוב 270 רק חוזר על התא האחרון. המשולש עם סיבוב 90 התקדם רק חלק מהדרך במקום להשלים את הסיבוב.
44. [צורני] (א) — הכלל: בכל שורה כל הצורות עם נקודה אחת, חוץ מצורה אחת שיש לה 3 נקודות — וה'3' הזה זז עמודה אחת ימינה בכל שורה: בשורה 1 הוא בעמודה 1, בשורה 2 בעמודה 2, ובשורה 3 הוא צריך להיות בעמודה 3 (האלכסון). כל שורה גם שומרת על צורה קבועה משלה (כוכב, מחומש, משושה). המשושה עם נקודה אחת רק ממשיך את הדפוס השגוי של עמודה 2. המחומש עם 3 נקודות נכון במספר הנקודות אך בצורה השייכת לשורה הקודמת. המשושה עם 2 נקודות אינו מתאים לא לערך 1 ולא לערך 3 שמופיעים בגריד.
45. [צורני] (א) — הכלל: כל שורה שומרת על גודל קבוע משלה (קטן, בינוני, גדול), ובתוך כל שורה מספר הנקודות עולה 1, 2, 3. אחרי תמניון גדול עם נקודה אחת ועם 2 נקודות, צריך לבוא תמניון גדול עם 3 נקודות. התמניון הבינוני עם 3 נקודות נכון במספר אך בגודל השייך לשורה הקודמת. התמניון הגדול עם 2 נקודות רק חוזר על התא הקודם. התמניון הגדול עם 4 נקודות מדלג על מספר.
46. [צורני] (א) — הכלל: המשושה מסתובב 90 מעלות בכל שלב (0, 90, 180, 270...), וכשמגיעים ל-270 חוזרים ל-0, בדיוק כמו מחוגי שעון שמשלימים סיבוב מלא. סיבוב 270 רק חוזר על התא האחרון. סיבוב 45 מעלות לא מתאים לצעדים של 90 מעלות שבהם משתמשת הסדרה. המשושה עם סיבוב 0 אך צביעה מלאה נכון בסיבוב אך שינה את הצביעה שאמורה להישאר ריקה תמיד.
47. [צורני] (ב) — הכלל: כאן שני דברים משתנים ביחד — מספר הנקודות עולה ב-1 בכל שלב, והצביעה מתחלפת ריק/מלא בכל שלב. אחרי 4 נקודות מלא צריך לבוא 5 נקודות ריק. היהלום עם 5 נקודות מלא נכון במספר אך לא החליף צביעה. היהלום עם 4 נקודות ריק נכון בצביעה אך לא הוסיף נקודה. היהלום עם 6 נקודות דילג על מספר.
48. [צורני] (א) — הכלל: כל שורה שומרת על סיבוב קבוע משלה (0 בשורה 1, 90 בשורה 2, 180 בשורה 3), ובתוך כל שורה הגודל עולה קטן, בינוני, גדול. אחרי יהלום קטן ובינוני בסיבוב 180 צריך לבוא יהלום גדול בסיבוב 180. היהלום הבינוני בסיבוב 180 רק חוזר על התא הקודם. היהלום הגדול בסיבוב 90 נכון בגודל אך בסיבוב השייך לשורה הקודמת. היהלום הגדול בסיבוב 270 נכון בגודל אך השתמש בסיבוב שלא הופיע בשום תא בגריד.
49. [צורני] (א) — המשולשים מתחלפים: מצביע למעלה, מצביע למטה, וכן הלאה — גם לרוחב וגם לגובה. משמאל לחור, בשורה העליונה שלו, יש משולש שמצביע למטה, ולכן החתיכה מתחילה במשולש שמצביע למעלה. החתיכה ההפוכה נראית כמעט זהה, אבל היא מצמידה שני משולשים שמצביעים לאותו כיוון — וזה לא קורה בשטיח.
50. [צורני] (ב) — השטיח בנוי כמו לוח שחמט: מלא, ריק, מלא, ריק — לסירוגין. משמאל לחור יש משבצת מלאה, ולכן החתיכה מתחילה בריק וממשיכה במלא. החתיכה ההפוכה (מלא ואז ריק) נראית דומה, אבל אם מניחים אותה, יוצאות שתי משבצות מלאות אחת ליד השנייה — וזה שובר את השחמט.