מבחן 2 מתוך 7 — תרגול מלא לקראת מבחן איתור מחוננים

מפתח תשובות

1. [אנלוגיות מילוליות] (א) אֹזֶן : שְׁמִיעָה — הקשר הוא: איבר גוף והיכולת שהוא נותן לנו. אוזן נותנת לנו שמיעה, בדיוק כמו שעין נותנת לנו ראייה. 'עין:ריס' הוא קשר של שלם וחלק ממנו, לא איבר ויכולת.
2. [אנלוגיות מילוליות] (א) מַרְאָה : זְכוּכִית — הקשר הוא: חפץ והחומר שממנו הוא עשוי. מראה עשויה מזכוכית, בדיוק כמו שבקבוק עשוי מפלסטיק. 'בטון:קיר' הפוך בסדר — קודם החומר ואחר כך החפץ.
3. [אנלוגיות מילוליות] (א) חַלּוֹן : זְכוּכִית — הקשר הוא: חפץ והחומר שממנו הוא עשוי. חלון עשוי מזכוכית, בדיוק כמו שכיסא עשוי מעץ. 'כיסא:רגליים' הוא קשר של שלם וחלק שלו, לא חפץ וחומר.
4. [אנלוגיות מילוליות] (א) קָרִיר : קָפוּא — הקשר הוא: דרגה קלה של תופעה ואחריה הדרגה הקיצונית שלה, מאותו סוג. קריר הוא קצת קר, קפוא הוא קר בצורה קיצונית — בדיוק כמו שפושר הוא קצת חם ורותח הוא חם בצורה קיצונית. 'קיץ:חום' הוא קשר של עונה ותכונה שלה, לא שתי דרגות של אותה תכונה.
5. [אנלוגיות מילוליות] (א) גֶּרֶב : רֶגֶל — הקשר הוא: פריט לבוש ואיבר הגוף שעליו לובשים אותו. גרב לובשים על הרגל, בדיוק כמו שכפפה לובשים על היד. 'כובע:חורף' הוא קשר של פריט ועונה, לא פריט ואיבר גוף.
6. [אנלוגיות מילוליות] (א) בֵּיצָה : תַּרְנְגֹלֶת — הקשר הוא: דבר לא-חי שמתפתח ונהיה יצור חי בוגר. ביצה מתפתחת לתרנגולת, בדיוק כמו שזרע מתפתח לעץ. 'טלה:כבש' מתפתה כי גם זה 'צעיר לבוגר', אבל טלה כבר חי ובוגר בהדרגה — הוא לא מתחיל מדבר דומם כמו זרע או ביצה.
7. [אנלוגיות מילוליות] (א) מְרֻבָּע : אַרְבַּע צְלָעוֹת — הקשר הוא: צורה גיאומטרית ומספר הצלעות המדויק שיש לה. במרובע יש ארבע צלעות, בדיוק כמו שבמשולש יש שלוש צלעות. 'משולש:פסגה' הוא קשר של צורה וחלק ממנה, לא צורה ומספר צלעות.
8. [אנלוגיות מילוליות] (א) כַּבַּאי : תַּחֲנַת כִּבּוּי אֵשׁ — הקשר הוא: איש מקצוע ומקום העבודה שלו. כבאי עובד בתחנת כיבוי אש, בדיוק כמו ששוטר עובד בתחנת משטרה. 'שוטר:גנב' הוא קשר בין שני אנשים, לא אדם ומקום.
9. [אנלוגיות מילוליות] (א) שָׁנָה : שְׁנֵים עָשָׂר חֳדָשִׁים — הקשר הוא: יחידת זמן ומספר החלקים המדויק שמרכיבים אותה. בשנה יש שנים עשר חודשים, בדיוק כמו שבשבוע יש שבעה ימים. 'יום:שעון' הוא קשר של יחידת זמן וכלי שמודד אותה, לא יחידת זמן ומספר חלקים.
10. [אנלוגיות מילוליות] (א) שִׂמְחָה : צְחוֹק — הקשר הוא: רגש או תחושה ואחר כך התגובה הטבעית שהיא גורמת לה — בסדר הזה. שמחה גורמת לצחוק, בדיוק כמו שכאב גורם לבכי. 'בכי:כאב' ו'צחוק:שמחה' הפוכים בסדר — קודם התגובה ואחר כך הרגש, ולכן שניהם שגויים.
11. [השלמת משפטים] (א) כִּי — המשפט השני מסביר את הסיבה לאהבה, ולכן 'כי' הוא המילה שמציגה סיבה. 'לכן' הפוך — הוא מקשר סיבה לתוצאה, לא תוצאה לסיבה.
12. [השלמת משפטים] (א) יֵרֵד / תַּעֲבֹר — המילה 'מחר' מציינת עתיד, ולכן שני הפעלים במשפט התנאי חייבים להיות בעתיד — 'ירד' ו'תעבור'. שאר האפשרויות מערבבות זמנים (עבר או הווה) שסותרים את 'מחר'.
13. [השלמת משפטים] (א) יוֹשְׁבִים — הכניסה של המורה ('נכנסת') היא בהווה, ולכן גם הפועל בהמשך צריך להיות בהווה — 'יושבים בשקט' הוא ההתנהגות המצופה. 'ישנו' הוא בעבר וסותר את זמן ההווה של המשפט.
14. [השלמת משפטים] (א) לָכֵן — האימונים הקשים הם הסיבה לשבירת השיא, ולכן 'לכן' מקשר נכון ביניהם. 'אבל' לא מתאים כי אין כאן ניגוד.
15. [השלמת משפטים] (א) אָז — זהו מבנה תנאי — הניצחון (התנאי) גורר עלייה לגמר (התוצאה), שמסומנת ב'אז'. 'כי' ו'אבל' לא מתאימים למבנה התנאי הזה.
16. [השלמת משפטים] (א) כִּי — המשפט השני מסביר את הסיבה לאיסוף העלים, ולכן 'כי' מתאים. 'לכן' הפוך — הוא מקשר סיבה לתוצאה, לא תוצאה לסיבה.
17. [השלמת משפטים] (ג) גַּם / וְגַם — יעל אוהבת את שתי הפעילויות, ולכן צריך 'גם...וגם' שאומר ששני הדברים נכונים. אי אפשר לומר 'רק לצייר ורק לרקוד' — זו סתירה, כי 'רק' אחד סותר את ה'רק' השני.
18. [השלמת משפטים] (א) וְלֹא — חיכו בסבלנות פירושו שלא דחפו את התור, ולכן 'ולא' מתאים — הוא ממשיך ומדגיש שהם התנהגו יפה עד הסוף. 'וגם' הפוך לגמרי — הוא היה אומר שהם גם קפצו בתור, וזה סותר את הסבלנות.
19. [השלמת משפטים] (א) אוֹ / אוֹ — המשפט מציין במפורש שאי אפשר להשתתף בשתי התחרויות, ולכן צריך לבחור באחת מהן — וזה בדיוק מה ש'או...או' מבטא. 'גם...וגם' סותר את הנימוק שניתן במפורש בסוף המשפט.
20. [השלמת משפטים] (א) נוֹסַעַת — 'בדרך כלל' מתאר הרגל חוזר, ולכן נדרש פועל בהווה שמבטא שגרה — 'נוסעת'. 'נסעה' בעבר מתאר מקרה יחיד, וזה סותר את המשמעות של 'בדרך כלל' כתיאור חוזר.
21. [בעיות מילוליות] (א) 47 — עֲשָׂרוֹת = 4, אֲחָדוֹת = 4 + 3 = 7, וְהַמִּסְפָּר 47 הוּא אִי־זוּגִי — מַתְאִים! 43: הָאֲחָדוֹת (3) לֹא גְּדוֹלָה בְּ-3 מֵהָעֲשָׂרוֹת. 74: הָעֲשָׂרוֹת שָׁם הֵן 7, לֹא 4. 44: זוּגִי, לֹא מַתְאִים.
22. [בעיות מילוליות] (א) 18 — 12 אֲנָשִׁים הֵם פִּי 12 ÷ 4 = 3 יוֹתֵר מ-4 אֲנָשִׁים. אָז צָרִיךְ פִּי 3 בֵּיצִים: 6 × 3 = 18 בֵּיצִים.
23. [בעיות מילוליות] (א) 25 — כְּדֵי לִמְצֹא אֶת הַמִּסְפָּר, מוֹסִיפִים 9 לִשְׁנֵי הַצְּדָדִים: ? = 16 + 9 = 25.
24. [בעיות מילוליות] (א) 7 — 56 ÷ 8 = 7 סְפָרִים בְּכָל מַדָּף.
25. [בעיות מילוליות] (א) 27 — 9 תַּלְמִידִים כָּל אֶחָד עִם 3 מַחְבָּרוֹת: 9 × 3 = 27 מַחְבָּרוֹת.
26. [בעיות מילוליות] (א) 5 — קֹדֶם מְחַלְּקִים בְּ-3: 21 ÷ 3 = 7. אַחַר כָּךְ מַחְסִירִים 2: 7 − 2 = 5.
27. [בעיות מילוליות] (א) 37 — בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי רָכְבָה: 12 + 3 = 15 ק״מ. בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי רָכְבָה: 15 − 5 = 10 ק״מ. בְּסַךְ הַכֹּל: 12 + 15 + 10 = 37 ק״מ.
28. [בעיות מילוליות] (א) 24 — אִם יוֹסִי אָסַף 12, אָז דָּנִי אָסַף כָּפוּל: 12 × 2 = 24, וְרוֹן אָסַף 12 + 9 = 21. סַךְ הַכֹּל: 12 + 24 + 21 = 57 — מַתְאִים בְּדִיּוּק! דָּנִי אָסַף 24 קְלָפִים.
29. [בעיות מילוליות] (א) 27 — מְחַבְּרִים אֶת כָּל אַרְבַּעַת הָרְבָעִים: 7 + 5 + 9 + 6 = 27 נְקֻדּוֹת.
30. [בעיות מילוליות] (א) 67 — בְּסַךְ הַכֹּל הֻשְׁאֲלוּ 35 + 18 = 53 סְפָרִים. נִשְׁאָר בַּסִּפְרִיָּה: 120 − 53 = 67 סְפָרִים.
31. [מספר חסר] (א) 10 — הכלל: מחברים את שני המספרים הגדולים מבין שלושת המספרים למעלה (ומתעלמים מהקטן ביותר). ב-2,5,3 הגדולים הם 5,3 → 8. ב-6,1,4 הגדולים הם 6,4 → 10. אז ב-3,7,2 הגדולים הם 7,3 → 10. התשובה 12 מתקבלת אם מחברים את כל שלושת המספרים. התשובה 9 מתקבלת אם בטעות בוחרים את הגדול והקטן ביותר (7+2). התשובה 5 היא סכום שני המספרים הקטנים ביותר (3+2).
32. [מספר חסר] (א) 20 — הַכְּלָל: מוֹסִיפִים 4 בְּכָל פַּעַם. אַחֲרֵי 16 בָּא 16 + 4 = 20.
33. [מספר חסר] (א) 14 — הכלל: מסדרים את שלושת המספרים מן הקטן לגדול, לוקחים את המספר האמצעי, ומכפילים אותו ב-2. ב-4,9,6 האמצעי הוא 6 → 6×2=12. ב-8,2,5 האמצעי הוא 5 → 5×2=10. אז ב-3,10,7 האמצעי הוא 7 → 7×2=14. התשובה 20 היא סכום כל שלושת המספרים. התשובה 13 היא סכום הגדול והקטן ביותר (10+3). התשובה 6 היא המספר הקטן ביותר כפול 2 (3×2) בטעות במקום האמצעי.
34. [מספר חסר] (א) 50 — הַכְּלָל: כָּל מִסְפָּר הוּא מִסְפָּר הַמָּקוֹם שֶׁלּוֹ בְּרִבּוּעַ, כָּפוּל 2: 1×1×2=2, 2×2×2=8, 3×3×2=18, 4×4×2=32. אַחֲרֵי הַמָּקוֹם הַחֲמִישִׁי: 5×5×2 = 50.
35. [מספר חסר] (א) 41 — הַכְּלָל: מַחְסִירִים 6 בְּכָל פַּעַם. אַחֲרֵי 47 בָּא 47 − 6 = 41.
36. [מספר חסר] (א) 14 — הכלל: מוצאים את ההפרש בין המספר הגדול ביותר לקטן ביותר, ומכפילים ב-2. ב-9,4,6: 9-4=5, 5×2=10. ב-7,1,3: 7-1=6, 6×2=12. אז ב-10,3,6: 10-3=7, 7×2=14. התשובה 19 היא סכום כל שלושת המספרים. התשובה 7 הוא ההפרש בלבד, בלי להכפיל ב-2. התשובה 13 היא סכום הגדול והקטן ביותר (10+3).
37. [מספר חסר] (א) 50 — הַכְּלָל: מַכְפִּילִים בְּ-2 וּמַחְסִירִים 2. בְּדִיקָה: 5×2-2=8, 8×2-2=14, 14×2-2=26. אַחֲרֵי 26: 26×2-2 = 50.
38. [מספר חסר] (א) 21 — הַכְּלָל: הַפַּעַר גָּדֵל בְּ-2 בְּכָל פַּעַם: +2, +4, +6, +8. אַחֲרֵי 13 מוֹסִיפִים 8: 13 + 8 = 21.
39. [מספר חסר] (א) 56 — הַכְּלָל: כָּל פַּעַם מוֹסִיפִים מִסְפָּר רִבּוּעִי הוֹלֵךְ וְגָדֵל: +1, +4, +9, +16. אַחֲרֵי 31 מוֹסִיפִים 25 (5×5): 31 + 25 = 56.
40. [מספר חסר] (א) 15 — הַכְּלָל: מַחְסִירִים 3 וְאַחַר כָּךְ מוֹסִיפִים 7, לְסֵרוּגִין. אַחֲרֵי 18 מַחְסִירִים 3: 18 − 3 = 15.
41. [צורני] (א) — הכלל: כל שורה שומרת על צורה קבועה משלה (כוכב, יהלום, מחומש) ועל מספר נקודות קבוע משלה (2, 4, 6 בהתאמה), והסיבוב 0, 90, 180 חוזר באותו סדר בדיוק בכל שורה — גם בבדיקה לפי עמודות, כל עמודה שומרת על אותו סיבוב בכל שורה (עמודה 3 תמיד 180). אחרי מחומש עם 6 נקודות בסיבוב 0 ו-90 צריך לבוא מחומש עם 6 נקודות בסיבוב 180. המחומש בסיבוב 90 רק חוזר על התא הקודם. המחומש עם 4 נקודות בסיבוב 180 נכון בסיבוב אך במספר נקודות השייך לשורה הקודמת. היהלום עם 6 נקודות בסיבוב 180 נכון במספר ובסיבוב אך בצורה השייכת לשורה הקודמת.
42. [צורני] (א) — הכלל: מספר הנקודות במחומש עולה ב-2 בכל שלב (0, 2, 4...), אז אחרי 4 נקודות צריכות לבוא 6 נקודות. 5 נקודות עולה רק ב-1, לא ב-2 כמו שאר הסדרה. 4 נקודות רק חוזר על התא האחרון. המחומש עם 6 נקודות אך בלי צביעה נכון במספר אך שינה את הצביעה שאמורה להישאר מלאה.
43. [צורני] (א) — הכלל: הסיבוב בשורה הזו הוא כמו מראה — עולה ואז יורד באותם צעדים בדיוק: 0, 45, 90, ואז חזרה 45, ו-0. אחרי שהסיבוב ירד מ-90 ל-45, השלב הבא הוא 0, כמו שהתחלנו. סיבוב 45 רק חוזר על התא האחרון. סיבוב 90 חוזר לשיא שכבר הופיע ולא ממשיך לרדת. סיבוב 135 ממשיך לעלות במקום לרדת בהתאם לתבנית המראה.
44. [צורני] (א) — הכלל: הריבוע מסתובב עוד 45 מעלות בכל שלב (0, 45, 90, 135...), אז השלב הבא הוא 180 מעלות. סיבוב 135 רק חוזר על התא האחרון. סיבוב 225 קפץ 90 מעלות במקום 45. הריבוע עם סיבוב 180 אך 2 נקודות נכון בסיבוב אך שינה את מספר הנקודות שאמור להישאר 1 קבוע.
45. [צורני] (ד) — הכלל: בכל שורה מספר הנקודות מתחיל מ-1 ועולה 1,2,3 מחדש, והצביעה היא ריק-מלא-ריק מחדש בכל שורה. אחרי 1-ריק ו-2-מלא בשורה השלישית צריך לבוא 3-ריק. 3-מלא נכון במספר אך לא סיים בריק כמו בשתי השורות הקודמות. 2-ריק נכון בצביעה אך לא המשיך את הספירה. 4-ריק המשיך לספור מעבר ל-3 במקום להתחיל מחדש בשורה החדשה.
46. [צורני] (א) — הכלל: בכל שורה הגודל עובר בינוני, גדול, קטן, אותה תבנית בדיוק בכל שורה. אחרי בינוני וגדול בשורה השלישית צריך לבוא קטן. הגודל הגדול רק חוזר על התא הקודם. הגודל הבינוני חוזר לתחילת המחזור מוקדם מדי. התמניון בגודל קטן עם 2 נקודות נכון בגודל אך שינה את מספר הנקודות שאמור להישאר 1 בכל הגריד.
47. [צורני] (ג) — הכלל: בכל שורה הגודל גדל משמאל לימין — קטן, בינוני, גדול — באותו סדר בכל שורה. אחרי קטן ובינוני בשורה השלישית צריך לבוא גדול. בינוני רק חוזר על התא הקודם. קטן חוזר לתחילת המחזור מוקדם מדי. גדול עם 2 נקודות נכון בגודל אך הוסיף נקודה שלא הייתה בשום תא בגריד.
48. [צורני] (ג) — הכלל: הצורה חוזרת במעגל עיגול-ריבוע-משולש-עיגול-ריבוע..., והגודל חוזר במעגל משלו קטן-בינוני-גדול-קטן-בינוני..., שני המעגלים מתקדמים ביחד. אחרי עיגול קטן (שסוגר את הסבב) צריך לבוא ריבוע בינוני. הריבוע בגודל גדול נכון בצורה אבל בגודל הלא-נכון. המשולש בינוני נכון בגודל אבל בצורה הלא-נכונה (המשולש כבר הופיע בשלב 3). העיגול הבינוני שמר על הצורה הקודמת במקום לעבור לצורה הבאה.
49. [צורני] (א) — בכל טור הפסים מתחלפים: שוכבים, עומדים, שוכבים, עומדים. מעל החור יש פסים שוכבים, ולכן החתיכה מתחילה בפסים עומדים ואז שוכבים. החתיכה עם הסדר ההפוך שמה פסים שוכבים מתחת לפסים שוכבים — ובשטיח הזה אף פעם אין שניים כאלה זה מעל זה.
50. [צורני] (ד) — שלושה סימנים — נקודה, עיגול, ריבוע מלא — מסתובבים כך שכל שורה זזה צעד אחד, ולכן באלכסון (ימינה ולמטה) רואים תמיד את אותו סימן. משמאל לחור, בשורה העליונה שלו, יש ריבוע מלא — ממשיכים בסבב: נקודה ואז עיגול; ובשורה מתחת: ריבוע מלא ואז נקודה. בחתיכה הכמעט-נכונה הפינה הימנית-תחתונה היא עיגול במקום נקודה — והאלכסון של הנקודות נשבר.