חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי — בגרות 4 יח"ל

30 שאלות בנגזרות, חקירת פונקציות, בעיות קיצון ואינטגרלים — לב הבגרות.

שם: ___________________________תאריך: _______________ציון: ____ / 30

חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי הוא הנושא המרכזי והקשה ביותר בבגרות 4 יח"ל. דף זה כולל 30 שאלות מודרגות: חישוב נגזרת לפי כלל החזקה, מציאת משיק, חקירה מלאה של פולינום, נקודות קיצון מקומיות ומוחלטות, בעיות קיצון גאומטריות, ואינטגרציה. רמת הקושי תואמת לשאלון 471 — שליטה בנושא = הבדל של 15 נקודות בציון.

מה כלול בדף העבודה הזה?

דף העבודה כולל 30 שאלות שנבחרו ידנית מתוך מאגר MathHero — הנושא המרכזי שמכוסים: גשר הפונקציות. הדף מותאם לתלמידי כיתה י׳ · יסודות בגרות ולוקח כ-75 דקות לפתרון מלא. הדף בנוי לתרגול עצמאי של התלמיד, עם פתרונות מלאים בסוף שמאפשרים בדיקה עצמית.

איך להשתמש בדף בצורה אפקטיבית

הדפיסו או פתחו את הדף — שני המסלולים זמינים. ההדפסה במתכונת A4, ההצגה במסך מותאמת למובייל וטאבלט.
פתרו את כל ה-30 שאלות בלי לבדוק תשובות — הזמן המומלץ הוא ~75 דקות, אך אין לחץ זמן.
בדקו תשובות — לחצו על "👁️ הצג פתרונות" או הדפיסו את עמוד הפתרונות בנפרד.
חזרו על השאלות שטעיתם בהן — דרך אפקטיבית פי שתיים מלפתור 20 שאלות נוספות חדשות.
כפתור "🔄 שאלות חדשות" — מייצר דף חדש לגמרי באותו נושא, כך שאפשר לתרגל שוב ושוב בלי לחזור על השאלות.

למה הדף הזה עוזר?

דפי העבודה ב-MathHero בנויים עם שאלות מודרגות לפי קושי ופיזור אקראי של תשובות נכונות (לא תמיד "א'") — מה שמכריח את התלמיד באמת לחשוב על כל שאלה, ולא לנחש לפי דפוס. כל ה-30 השאלות נבחרות מתוך מאגר של 218,000+ שאלות שעובר בקרת איכות שוטפת. הפתרונות כוללים הסבר שלב-שלב, לא רק תשובה — כדי שמי שטעה יבין למה.

דפי עבודה דומים שכדאי לבדוק

📈 פונקציה ליניארית — תרגול לכיתה ח' · 25 שאלות · ~40 דק'
🎯 אלגברה — דף תרגול לבגרות 4 יח"ל (כיתה י') · 25 שאלות · ~50 דק'
📐 גאומטריה אנליטית של ישר — בגרות 4 יח"ל · 25 שאלות · ~50 דק'
📐 טריגונומטריה במשולש ישר זווית — בגרות 4 יח"ל · 20 שאלות · ~45 דק'

1.מהי תוצאת חיבור f(x) = x² + 2x ו-g(x) = 3x + 1?
y = x² + 2x
(א)x² − x − 1
(ב)2x² + 5x + 1
(ג)x² + 5x + 1✓
(ד)x² + 5x − 1
2.g(x) = f(2x − 4). פרק לטרנספורמציות (סדר: הזזה ואז כיווץ).
(א)הזזה 2 ימינה ואז כיווץ אופקי פי 2
(ב)מתיחה פי 2 ואז הזזה 4 שמאלה
(ג)כיווץ פי 2 ואז הזזה 4 ימינה
(ד)הזזה 4 ימינה ואז כיווץ אופקי פי 2✓
3.אם f(3) = 7, מהו f⁻¹(7)?
(א)21
(ב)1/7
(ג)7
(ד)3✓
4.g(x) = (1/3)x². מהי נקודת הקיצון של הפונקציה?
(א)(1/3, 0)
(ב)(0, 0)✓
(ג)(0, 1/3)
(ד)(0, 3)
5.f(x) = √x מוזזת 4 שמאלה ו-3 מטה. מהי נקודת ההתחלה של הגרף החדש?
(א)(−4, 3)
(ב)(−3, −4)
(ג)(−4, −3)✓
(ד)(4, −3)
6.מהו תחום ההגדרה של g(x) = (x + 1)/(x² − 9)?
(א)x ≠ 3 ו-x ≠ −3✓
(ב)x ∈ ℝ
(ג)x ≠ −1
(ד)x ≠ 9
7.מהי g(x) = −f(−x) אם f(x) = 2x + 3?
y = 2x + 3
(א)g(x) = 2x + 3
(ב)g(x) = 2x − 3✓
(ג)g(x) = −2x + 3
(ד)g(x) = −2x − 3
8.כדור נזרק לגובה h(t) = −5t² + 30t. מתי הוא חוזר לקרקע?
(א)t = 30 שניות
(ב)t = 5 שניות
(ג)t = 6 שניות✓
(ד)t = 3 שניות
9.f(x) = 1/x. כתוב g(x) = −f(−x).
(א)g(x) = −1/(−x)
(ב)g(x) = 1/x✓
(ג)g(x) = 1/(−x)
(ד)g(x) = −1/x
10.נקודה (2, 5) נמצאת על f(x). מה הקואורדינטות שלה לאחר הזזה 3 ימינה ו-2 מטה?
(א)(−1, 3)
(ב)(5, 7)
(ג)(5, 3)✓
(ד)(−1, 7)
11.נתון g(x) = −3(x − 2)² + 5. אילו טרנספורמציות חלו על f(x) = x²?
y = x²
(א)ימינה 2, מתיחה ×3, שיקוף ל-x, מעלה 5✓
(ב)ימינה 2, מתיחה ×3, מעלה 5
(ג)ימינה 2, כיווץ ×1/3, שיקוף ל-x, מעלה 5
(ד)שמאלה 2, מתיחה ×3, שיקוף ל-x, מעלה 5
12.נתון g(x) = f(2(x − 1)) + 3 כאשר f(x) = x². אילו טרנספורמציות חלו?
y = x²
(א)כיווץ אופקי ×1/2, ימינה 1, מעלה 3✓
(ב)כיווץ אנכי ×1/2, ימינה 1, מעלה 3
(ג)כיווץ אופקי ×1/2, שמאלה 1, מעלה 3
(ד)מתיחה אופקית ×2, ימינה 1, מעלה 3
13.f(x) = x³. מהי הפונקציה לאחר כיווץ אופקי פי 2?
y = x
(א)g(x) = (x/2)³
(ב)g(x) = (2x)³✓
(ג)g(x) = x³/2
(ד)g(x) = 2x³
14.נתונות f(x) = 2x ו-g(x) = x + 3. מהו f(g(1))?
y = 2x
(א)5
(ב)8✓
(ג)7
(ד)11
15.f(x) = |x|. כתוב את הפונקציה שמוזזת 2 שמאלה ו-4 מטה.
(א)g(x) = |x + 2| + 4
(ב)g(x) = |x − 2| + 4
(ג)g(x) = |x − 2| − 4
(ד)g(x) = |x + 2| − 4✓
16.f(x) = |x|. כתוב g(x) שמתקבלת מכיווץ אנכי פי 3.
(א)g(x) = |x|/3✓
(ב)g(x) = |x/3|
(ג)g(x) = |x| − 3
(ד)g(x) = 3|x|
17.g(x) = −(x − 1)² + 4. מהי נקודת הקיצון ומה סוגה?
(א)(1, 4) — מקסימום✓
(ב)(−1, 4) — מקסימום
(ג)(1, −4) — מינימום
(ד)(1, 4) — מינימום
18.f(x) = x² + 1. כתוב g(x) = −f(−x).
y = x² + 1
(א)g(x) = x² + 1
(ב)g(x) = x² − 1
(ג)g(x) = −x² − 1✓
(ד)g(x) = −x² + 1
19.f(x) = x². כתוב g(x) שהיא מתיחה אופקית פי 2 והזזה 5 מטה.
y = x²
(א)g(x) = (x/2)² + 5
(ב)g(x) = (2x)² − 5
(ג)g(x) = x²/2 − 5
(ד)g(x) = (x/2)² − 5✓
20.אם f(x) = x + 4, מהי f⁻¹(x)?
y = x + 4
(א)f⁻¹(x) = x/4
(ב)f⁻¹(x) = x - 4✓
(ג)f⁻¹(x) = 4x
(ד)f⁻¹(x) = x + 4
21.f(x) = x². מהי הפונקציה g שמתקבלת מ-f בכיווץ אופקי פי 2?
y = x²
(א)g(x) = 2x²
(ב)g(x) = (2x)²✓
(ג)g(x) = x²/2
(ד)g(x) = (x/2)²
22.f(x) = √x. מה ההגדרה של g(x) = −f(−x)?
(א)g(x) = −√x, x ≥ 0
(ב)g(x) = −√(−x), x ≤ 0✓
(ג)g(x) = √(−x), x ≤ 0
(ד)g(x) = √x, x ≥ 0
23.f(x) = x³. הגרף הוזז 8 יחידות מעלה. מהו ערך g(2)?
y = x
(א)0
(ב)8
(ג)16✓
(ד)−8
24.נתון g(x) = √x + 7. מהי נקודת ההתחלה של הגרף (על ציר ה-y)?
(א)(0, 7)✓
(ב)(7, 0)
(ג)(−7, 0)
(ד)(0, −7)
25.f(x) = x². עוברים ל-g(x) = (3x − 6)². זהה את הטרנספורמציות.
y = x²
(א)כיווץ אופקי ×1/3, ימינה 6
(ב)מתיחה אופקית ×3, ימינה 2
(ג)כיווץ אופקי ×1/3, ימינה 2✓
(ד)כיווץ אנכי ×1/3, ימינה 2
26.כדור נזרק כלפי מעלה. גובהו (במטרים) ביחס לזמן: h(t) = −5t² + 20t. מהו הגובה המקסימלי?
(א)20 מטר✓
(ב)15 מטר
(ג)25 מטר
(ד)10 מטר
27.באילו ערכי a למשוואה x² − 4x + a = 0 יש שני פתרונות שונים?
(א)a > 4
(ב)a ≥ 0
(ג)a = 4
(ד)a < 4✓
28.ידוע ש-g(x) = −f(2x). אילו טרנספורמציות חלו על f?
(א)כיווץ אופקי פי 2 + שיקוף לציר ה-x✓
(ב)כיווץ אנכי פי 2 + שיקוף לציר ה-y
(ג)מתיחה אנכית פי 2
(ד)מתיחה אופקית פי 2 + שיקוף
29.ידוע g(x) = −f(2x). אילו טרנספורמציות חלו על f?
(א)כיווץ אופקי פי 2 ושיקוף לציר ה-x✓
(ב)מתיחה אופקית פי 2 ושיקוף לציר ה-y
(ג)כיווץ אנכי פי 2 ושיקוף לציר ה-x
(ד)הזזה 2 ימינה ושיקוף
30.f(x) = |x|. כתוב g(x) ששווה למתיחה אנכית פי 5.
(א)g(x) = |5x|
(ב)g(x) = 5|x|✓
(ג)g(x) = |x|/5
(ד)g(x) = |x| + 5

MathHero — תרגול מתמטיקה אונליין · www.geekhero.co.il/math

מפתח תשובות ופתרונות

x² + 5x + 1 — f + g = x² + 2x + 3x + 1 = x² + 5x + 1.
הזזה 4 ימינה ואז כיווץ אופקי פי 2 — בסדר הזזה→כיווץ: f(x) → f(x − 4) → f(2x − 4). לכן ההזזה היא 4 ימינה ואז כיווץ אופקי פי 2.
3 — f⁻¹ היא הפונקציה ההופכית. אם f(3)=7 אז f⁻¹(7)=3.
(0, 0) — מתיחה/כיווץ אנכי אינם משנים את נקודת הקיצון של x², שהיא (0, 0).
(−4, −3) — נקודת ההתחלה המקורית (0, 0). שמאלה 4: x = −4. מטה 3: y = −3.
x ≠ 3 ו-x ≠ −3 — x² − 9 = 0 ⇒ x = ±3. תחום כל ℝ פרט ל-3 ו-−3.
g(x) = 2x − 3 — f(−x) = 2(−x) + 3 = −2x + 3. −f(−x) = −(−2x + 3) = 2x − 3.
t = 6 שניות — h(t) = 0 ⇒ t(−5t + 30) = 0 ⇒ t = 0 או t = 6. חזרה לקרקע ב-t = 6.
g(x) = 1/x — f(−x) = 1/(−x) = −1/x. −f(−x) = −(−1/x) = 1/x. 1/x אי-זוגית, ולכן נשמרת.
(5, 3) — ימינה 3: x → x + 3 = 5. מטה 2: y → y − 2 = 3. הנקודה החדשה: (5, 3).
ימינה 2, מתיחה ×3, שיקוף ל-x, מעלה 5 — x → (x − 2): ימינה 2. ×(−3): מתיחה פי 3 + שיקוף לציר ה-x. +5: מעלה 5.
כיווץ אופקי ×1/2, ימינה 1, מעלה 3 — f(bx) עם b = 2 ⇒ כיווץ אופקי פי 1/2. x − 1 ⇒ ימינה 1. +3 ⇒ מעלה 3.
g(x) = (2x)³ — כיווץ אופקי פי 2: g(x) = f(2x) = (2x)³.
8 — תחילה g(1) = 1 + 3 = 4. לאחר מכן f(4) = 2 × 4 = 8
g(x) = |x + 2| − 4 — הזזה שמאלה ב-2: x → x + 2. הזזה מטה ב-4: מוסיפים −4. מתקבל |x + 2| − 4.
g(x) = |x|/3 — כיווץ אנכי פי 3 = הכפלה ב-1/3. מתקבל |x|/3.
(1, 4) — מקסימום — ההזזה נותנת קיצון ב-(1, 4). הסימן השלילי בחוץ הופך את הפרבולה ⇒ מקסימום.
g(x) = −x² − 1 — f(−x) = (−x)² + 1 = x² + 1. −f(−x) = −(x² + 1) = −x² − 1.
g(x) = (x/2)² − 5 — מתיחה אופקית פי 2: x → x/2. הזזה מטה 5: −5. מתקבל (x/2)² − 5.
f⁻¹(x) = x - 4 — y = x+4 → x = y-4. פונקציה הופכית: f⁻¹(x) = x-4.
g(x) = (2x)² — כיווץ אופקי פי 2: g(x) = f(2x) = (2x)². המקדם נכנס אל הקלט.
g(x) = −√(−x), x ≤ 0 — f(−x) = √(−x), דורש −x ≥ 0 כלומר x ≤ 0. ואז שיקוף ל-x: −√(−x).
16 — g(x) = x³ + 8. הצבה: g(2) = 2³ + 8 = 8 + 8 = 16.
(0, 7) — f(x) = √x מתחיל ב-(0, 0). הזזה 7 מעלה מעבירה את הנקודה ל-(0, 7).
כיווץ אופקי ×1/3, ימינה 2 — (3x − 6)² = (3(x − 2))². כיווץ אופקי פי 1/3 והזזה ימינה 2.
20 מטר — t_v = −20/(−10) = 2. h(2) = −20 + 40 = 20 מטר.
a < 4 — Δ > 0 ⇒ 16 − 4a > 0 ⇒ a < 4.
כיווץ אופקי פי 2 + שיקוף לציר ה-x — f(2x) ⇒ q = 2 ⇒ כיווץ אופקי פי 2. סימן מינוס בחוץ ⇒ שיקוף לציר ה-x.
כיווץ אופקי פי 2 ושיקוף לציר ה-x — f(2x) = כיווץ אופקי פי 2. המינוס בחוץ = שיקוף לציר ה-x.
g(x) = 5|x| — מתיחה אנכית פי 5 פירושה הכפלת כל הפלט ב-5: g(x) = 5·|x| = 5|x|.