עליית ערך דירה — ריבית דריבית · מתכונת 35371

1. לפי הנוסחה, M = M0 כפול q בחזקת t. עבור t=2 נתון M=968,000 ו-M0=800,000.
2. לכן 800,000 כפול q בריבוע = 968,000.
3. מחלקים ב-800,000: q בריבוע = 968,000 חלקי 800,000 = 1.21.

תשובה: q בריבוע = 1.21

1. מכיוון ש-q בריבוע = 1.21 ו-q חייב להיות חיובי (מייצג יחס גידול), q = השורש הריבועי של 1.21 = 1.1.
2. q=1.1 = 100% + 10%, כלומר שווי הדירה גדל ב-10% בכל שנה.

תשובה: q=1.1; שיעור העלייה הוא 10% לשנה.

1. מחשבים בהדרגה: לאחר שנה 1: 800,000 כפול 1.1 = 880,000.
2. לאחר שנה 2: 880,000 כפול 1.1 = 968,000 (תואם לנתון המקורי — בדיקת התאמה).
3. לאחר שנה 3: 968,000 כפול 1.1 = 1,064,800. לאחר שנה 4: 1,064,800 כפול 1.1 = 1,171,280.
4. לכן לאחר 4 שנים שווי הדירה הוא 1,171,280 ש״ח.

תשובה: 1,171,280 ש״ח

1. התוספת בשנה הראשונה: 880,000-800,000=80,000. בשנה השנייה: 968,000-880,000=88,000.
2. בשנה השלישית: 1,064,800-968,000=96,800. בשנה הרביעית: 1,171,280-1,064,800=106,480.
3. התוספות הולכות וגדלות (80,000 < 88,000 < 96,800 < 106,480), ואינן קבועות.
4. זה מתאים לאופי הגדילה המעריכית (ריבית דריבית): התוספת עצמה גדלה עם הזמן, בניגוד לגדילה ליניארית. לכן טענת השכן שגויה.

תשובה: לא, הטענה שגויה: התוספת השנתית גדלה משנה לשנה (80,000, ואז 88,000, ואז 96,800, ואז 106,480), ואינה קבועה.

1. לאחר 4 שנים (מסעיף ג) השווי הוא 1,171,280 ש״ח, שעדיין קטן מ-1,200,000.
2. לאחר 5 שנים: 1,171,280 כפול 1.1 = 1,288,408 ש״ח, שגדול מ-1,200,000.
3. לכן השווי עולה לראשונה על 1,200,000 ש״ח לאחר 5 שנים שלמות.

תשובה: לאחר 5 שנים.