שאלון 35471פרק ג' — חדו"א של פולינומים, רציונליות ושורש22 נקודות · קלה יחסית
נתונה הפונקציה f(x) = x + 9/x.
א.מצאו את תחום ההגדרה של f, ורשמו את f(x) כביטוי עם חזקה שלילית (9/x = 9x⁻¹) כדי למצוא את הנגזרת f'(x).
4 נק׳הציגו פתרון
- האיבר 9/x אינו מוגדר כאשר x=0, ולכן תחום ההגדרה של f הוא כל x≠0.
- נרשום f(x) = x + 9x⁻¹. נגזרת x היא 1, ונגזרת 9x⁻¹ (לפי כלל החזקה) היא 9·(−1)x⁻²=−9x⁻².
- לכן f'(x) = 1 − 9x⁻² = 1 − 9/x².
תשובה: תחום הגדרה: x≠0; f'(x) = 1 − 9/x².
ב.פתרו את המשוואה f'(x)=0, ומצאו את נקודות החשד לקיצון של f.
4 נק׳הציגו פתרון
- נשווה לאפס: 1 − 9/x² = 0, כלומר 9/x²=1.
- נכפול ב-x²: 9=x², ומכאן x=3 או x=−3 (שתי הנקודות שייכות לתחום ההגדרה, x≠0).
תשובה: x=3, x=−3
ג.מצאו את הנגזרת השנייה f''(x), והשתמשו בה כדי לקבוע את סוגה של כל אחת משתי נקודות הקיצון. חשבו גם את ערך הפונקציה בכל נקודה.
5 נק׳הציגו פתרון
- הנגזרת השנייה: f''(x) = 18x⁻³ = 18/x³.
- ב-x=3: f''(3)=18/27=2/3>0, ולכן זו נקודת מינימום מקומי. f(3)=3+9/3=3+3=6.
- ב-x=−3: f''(−3)=18/(−27)=−2/3<0, ולכן זו נקודת מקסימום מקומי. f(−3)=−3+9/(−3)=−3−3=−6.
תשובה: מינימום מקומי ב-x=3 (f=6); מקסימום מקומי ב-x=−3 (f=−6).
ד.בדקו את התנהגות f(x) כאשר x שואף ל-0 מימין ומשמאל, וקבעו את משוואת האסימפטוטה האנכית. בנוסף, הראו שכאשר x שואף ל-±∞, ההפרש f(x)−x שואף ל-0, ונמקו מדוע המשמעות היא שהישר y=x הוא אסימפטוטה (משופעת) של גרף f.
5 נק׳הציגו פתרון
- כאשר x→0⁺ (מימין), האיבר 9/x שואף ל-+∞, ולכן f(x)→+∞. כאשר x→0⁻ (משמאל), 9/x שואף ל-−∞, ולכן f(x)→−∞. לכן x=0 היא אסימפטוטה אנכית.
- f(x)−x = (x+9/x)−x = 9/x. כאשר x→+∞ או x→−∞, הביטוי 9/x שואף ל-0.
- כלומר ההפרש בין ערכי הפונקציה לבין ערכי הישר y=x הולך ומתאפס ככל ש-|x| גדל — הגרף של f מתקרב יותר ויותר לישר y=x מבלי להגיע אליו, ולכן y=x הוא אסימפטוטה משופעת של הגרף.
תשובה: אסימפטוטה אנכית: x=0; אסימפטוטה משופעת: y=x.
ה.תלמיד טוען: "מכיוון שלפונקציה f יש אסימפטוטה משופעת y=x, שמתארת קו ישר, לא ייתכן שיהיו לה גם נקודות קיצון (מקסימום/מינימום מקומיים) — קו ישר לא 'מתעקל'." האם הטענה נכונה? נמקו על סמך תוצאות הסעיפים הקודמים.
4 נק׳הציגו פתרון
- הטענה שגויה: אסימפטוטה משופעת מתארת רק את ההתנהגות של הגרף כאשר x שואף לאינסוף (רחוק מהראשית) — שם הגרף אכן מתקרב לקו הישר y=x.
- אך בתחום שליד הראשית (לא רחוק מדי מ-x=0), התנהגות הפונקציה שונה לגמרי, ושם בדיוק נמצאות נקודות הקיצון שנמצאו בסעיף ג': מקסימום מקומי ב-x=−3 ומינימום מקומי ב-x=3.
- אין כל סתירה בין קיום אסימפטוטה משופעת (המתארת התנהגות ב-±∞) לבין קיום נקודות קיצון מקומיות (המתארות התנהגות ליד הראשית) — אלו שתי תכונות של אזורים שונים בגרף, ושתיהן מתקיימות יחד באותה פונקציה, כפי שחושב בפועל.
תשובה: לא, הטענה שגויה.
חלוקת הנקודות בין הסעיפים היא הערכה פנימית של MathHero — בשאלון הרשמי הניקוד ניתן לשאלה כולה.