דלג לתוכן הראשי

רציונלית — אסימפטוטה משופעת · מתכונת 35471

שאלון 35471פרק ג' — חדו"א של פולינומים, רציונליות ושורש22 נקודות · ברמת הבחינה

נתונה הפונקציה f(x) = (2x² − 8x + 14)/(x − 1).

א.מצאו את תחום ההגדרה של f. בצעו חילוק פולינומים של 2x²−8x+14 ב-(x−1), כדי לכתוב את f(x) בצורה "מנה ועוד שארית חלקי (x−1)". מצאו לפי כך את משוואות האסימפטוטה האנכית והאסימפטוטה המשופעת.
5 נק׳
הציגו פתרון
  1. המכנה מתאפס כאשר x−1=0, כלומר x=1, ולכן תחום ההגדרה הוא כל x≠1 — וזו גם משוואת האסימפטוטה האנכית.
  2. נבצע חילוק פולינומים: 2x²−8x+14 ÷ (x−1). שלב 1: 2x²÷x=2x; 2x·(x−1)=2x²−2x; ההפרש: (2x²−8x+14)−(2x²−2x)=−6x+14.
  3. שלב 2: −6x÷x=−6; −6·(x−1)=−6x+6; ההפרש: (−6x+14)−(−6x+6)=8.
  4. לכן 2x²−8x+14 = (x−1)(2x−6)+8, כלומר f(x) = 2x−6 + 8/(x−1).
  5. כאשר x שואף ל-±∞, האיבר 8/(x−1) שואף ל-0, ולכן f(x) מתקרבת לישר y=2x−6 — זוהי האסימפטוטה המשופעת.

תשובה: תחום הגדרה: x≠1; f(x)=2x−6+8/(x−1); אסימפטוטה אנכית x=1; אסימפטוטה משופעת y=2x−6.

ב.מצאו את f'(x) (לפי הצורה שמצאתם בסעיף א'), ופתרו את המשוואה f'(x)=0 כדי למצוא את נקודות החשד לקיצון.
5 נק׳
הציגו פתרון
  1. נגזור את f(x)=2x−6+8(x−1)⁻¹: f'(x) = 2 − 8(x−1)⁻² = 2 − 8/(x−1)².
  2. נשווה לאפס: 2 = 8/(x−1)², כלומר (x−1)² = 4.
  3. נוציא שורש: x−1 = 2 או x−1 = −2, ומכאן x=3 או x=−1.

תשובה: f'(x) = 2 − 8/(x−1)²; x=3 או x=−1.

ג.בעזרת הנגזרת השנייה, קבעו את סוגה של כל אחת משתי נקודות הקיצון, וחשבו את ערך הפונקציה בכל אחת מהן.
5 נק׳
הציגו פתרון
  1. הנגזרת השנייה: f''(x) = 16(x−1)⁻³ = 16/(x−1)³.
  2. ב-x=3: f''(3) = 16/2³ = 16/8 = 2 > 0, ולכן זו נקודת מינימום מקומי. f(3) = 2·3−6+8/(3−1) = 0+4 = 4.
  3. ב-x=−1: f''(−1) = 16/(−2)³ = 16/(−8) = −2 < 0, ולכן זו נקודת מקסימום מקומי. f(−1) = 2·(−1)−6+8/(−1−1) = −8−4 = −12.

תשובה: מינימום מקומי ב-x=3 (f=4); מקסימום מקומי ב-x=−1 (f=−12).

ד.ערך המקסימום המקומי שמצאתם (−12) קטן מערך המינימום המקומי (4). תלמידה טוענת שיש כאן סתירה, "שהרי מקסימום חייב להיות גדול או שווה למינימום." האם היא צודקת? נמקו, בהתייחס למשמעות המילה "מקומי" ולתפקיד האסימפטוטה האנכית x=1.
4 נק׳
הציגו פתרון
  1. "מקסימום מקומי" ו"מינימום מקומי" משווים כל נקודה רק לנקודות הקרובות אליה בגרף, ולא לגרף כולו — ולכן אין דרישה שערך מקסימום מקומי יהיה גדול מערך מינימום מקומי שנמצא במקום אחר בגרף.
  2. כאן שתי נקודות הקיצון נמצאות משני צדדיו של האסימפטוטה האנכית x=1 (x=−1 מצד אחד, x=3 מצד שני): כאשר x שואף ל-1 מכל צד, |f(x)| שואף לאינסוף, כך שהגרף "מתפרק" לשני ענפים נפרדים שאינם רציפים זה בזה.
  3. מכיוון שהמקסימום המקומי (ב-x=−1) והמינימום המקומי (ב-x=3) נמצאים על שני ענפים שונים ובלתי-רציפים של הגרף, אין כל משמעות להשוואה ביניהם כפי שהייתה בפונקציה רציפה — ולכן אין כאן סתירה. הטענה שגויה.

תשובה: לא, אין כאן סתירה.

ה.הראו במפורש כי ההפרש f(x)−(2x−6) שואף לאפס כאשר x שואף ל-±∞, ונמקו מדוע זה מאשר שהישר y=2x−6 הוא אכן אסימפטוטה משופעת של גרף f.
3 נק׳
הציגו פתרון
  1. לפי הצורה שנמצאה בסעיף א': f(x)−(2x−6) = 8/(x−1).
  2. כאשר x שואף ל-+∞ או ל-−∞, המכנה (x−1) שואף בהתאמה ל-+∞ או ל-−∞, ולכן השבר כולו, 8/(x−1), שואף ל-0.
  3. המשמעות: ההפרש (המרחק האנכי) בין גרף f לבין הישר y=2x−6 הולך וקטן עד שהוא מתאפס כאשר |x| גדל ללא גבול — כלומר הגרף מתקרב יותר ויותר לישר, מבלי בהכרח להיפגש איתו. זו בדיוק ההגדרה של אסימפטוטה משופעת, ולכן y=2x−6 היא אכן אסימפטוטה משופעת של גרף f.

תשובה: f(x)−(2x−6) = 8/(x−1) → 0 כאשר x→±∞.

חלוקת הנקודות בין הסעיפים היא הערכה פנימית של GeekHero — בשאלון הרשמי הניקוד ניתן לשאלה כולה.

✍️ נכתב על ידי צוות GeekHeroשאלות מקוריות לפי מבנה הבחינה והנוסחאון הרשמייםכל סעיף נבדק בחישוב חוזר מאפס לפני הפרסוםעודכן לאחרונה:

עוד שאלות מתכונת לשאלון 35471

התרגול ב-GeekHero הוא תרגול מקורי במתכונת פרקי הבחינה הרשמית — לא שאלוני בגרות רשמיים של משרד החינוך ולא העתקים שלהם.