דלג לתוכן הראשי

שאלת מתכונת — שאלון 35472

שאלון 35472פרק ב' — חדו"א של פונקציות מעריכיות ולוגריתמיות33 נקודות · מאתגרת

נתונה הפונקציה f(x) = ln(x), המתארת עוצמת אות (ביחידות מתאימות) כפונקציה של מרחק x מנקודת השידור. חוקרת מעוניינת לחשב את השטח הכלוא בין גרף הפונקציה לבין ציר ה-x בתחום שבין x=1 ל-x=e.

א.קבעו את סימנה של f(x)=ln(x) בתחום 1≤x≤e, ונמקו מדוע ניתן לחשב את השטח המבוקש ישירות (בלי ערך מוחלט) באמצעות האינטגרל ∫₁ᵉ ln(x) dx.
4 נק׳
הציגו פתרון
  1. פונקציית ln עולה, ומתקיים ln(1)=0. לכן, לכל x≥1, מתקיים ln(x)≥ln(1)=0.
  2. בפרט, בתחום 1≤x≤e מתקיים ln(x)≥0 — הגרף נמצא מעל או על ציר ה-x לאורך כל התחום.
  3. מכיוון שהפונקציה אינה שלילית בתחום, השטח הכלוא בינה לבין ציר ה-x שווה ישירות לאינטגרל המסוים ∫₁ᵉ ln(x) dx, ללא צורך בערך מוחלט או בפיצול לתת-תחומים.

תשובה: ln(x)≥0 בתחום 1≤x≤e, ולכן ניתן לחשב ישירות בלי ערך מוחלט.

ב.ניתן להניח שהפונקציה F(x)=x·ln(x)−x היא פונקציה קדומה אפשרית של f(x)=ln(x). וודאו זאת בעצמכם על ידי גזירת F(x) (תוך שימוש בכלל המכפלה על האיבר x·ln(x)), והראו שאכן F'(x)=ln(x).
7 נק׳
הציגו פתרון
  1. נגזור את F(x)=x·ln(x)−x איבר-איבר. עבור האיבר x·ln(x) נשתמש בכלל המכפלה: (x·ln x)' = 1·ln(x) + x·(1/x) = ln(x) + 1.
  2. הנגזרת של האיבר השני, −x, היא −1.
  3. לכן F'(x) = [ln(x)+1] + (−1) = ln(x)+1−1 = ln(x), בדיוק כמו f(x). לכן F(x) אכן פונקציה קדומה של f(x)=ln(x).

תשובה: F'(x)=ln(x)+1−1=ln(x) ✓.

ג.חשבו את הערך המדויק של השטח הכלוא בין הגרף של f(x)=ln(x) לבין ציר ה-x בתחום 1≤x≤e, באמצעות הפונקציה הקדומה מסעיף ב'.
8 נק׳
הציגו פתרון
  1. לפי משפט ניוטון-לייבניץ: שטח = F(e) − F(1).
  2. F(e) = e·ln(e) − e = e·1 − e = 0 (מכיוון ש-ln(e)=1).
  3. F(1) = 1·ln(1) − 1 = 1·0 − 1 = −1 (מכיוון ש-ln(1)=0).
  4. שטח = F(e) − F(1) = 0 − (−1) = 1.

תשובה: השטח = 1.

ד.חשבו, באופן דומה, את הערך המדויק של השטח הכלוא בין f(x)=ln(x) לבין ציר ה-x בתחום 1≤x≤e² (במקום עד e).
7 נק׳
הציגו פתרון
  1. F(e²) = e²·ln(e²) − e² = e²·2 − e² = e² (מכיוון ש-ln(e²)=2, לפי חוקי לוגריתמים).
  2. F(1) = −1 (חושב בסעיף ג').
  3. שטח = F(e²) − F(1) = e² − (−1) = e²+1.

תשובה: השטח = e²+1.

ה.תלמיד טוען: "מכיוון שתחום האינטגרציה בסעיף ד' (עד ) גדול פי 2 מזה שבסעיף ג' (עד e), גם השטח צריך להיות גדול פי 2 בדיוק כלומר צריך לצאת 2." האם צדק? נמקו באמצעות התוצאות מסעיפים ג'-ד', והסבירו בקצרה מדוע השטח אינו גדל באופן פרופורציונלי לאורך התחום.
7 נק׳
הציגו פתרון
  1. מסעיף ג' השטח עד e הוא 1, ומסעיף ד' השטח עד הוא e²+1≈7.39+1=8.39. היחס ביניהם הוא e²+1≈8.39, ולא 2.
  2. ההסבר: הפונקציה ln(x) עולה, ולכן ערכיה (גבהי הגרף) בקטע הנוסף [e, e²] גבוהים בהרבה (בין 1 ל-2) מערכיה בקטע המקורי [1, e] (בין 0 ל-1). בנוסף, אורך הקטע [e, e²] (כ-4.67) גדול בהרבה מאורך הקטע [1, e] (כ-1.72). שני הגורמים הללו יחד (גבהים גבוהים יותר על תחום ארוך יותר) גורמים לשטח הנוסף להיות הרבה יותר מכפול, לא רק כפול.
  3. לכן טענת התלמיד שגויה שטח אינו גדל באופן פרופורציונלי לאורך התחום עבור פונקציה שאינה קבועה כמו ln(x).

תשובה: לא צדק השטח בסעיף ד' (e²+1≈8.39) גדול בהרבה מפי 2 מהשטח בסעיף ג' (1).

חלוקת הנקודות בין הסעיפים היא הערכה פנימית של MathHero — בשאלון הרשמי הניקוד ניתן לשאלה כולה.

✍️ נכתב על ידי צוות MathHeroשאלות מקוריות לפי מבנה הבחינה והנוסחאון הרשמייםכל סעיף נבדק בחישוב חוזר מאפס לפני הפרסוםעודכן לאחרונה:

עוד שאלות מתכונת לשאלון 35472

התרגול ב-MathHero הוא תרגול מקורי במתכונת פרקי הבחינה הרשמית — לא שאלוני בגרות רשמיים של משרד החינוך ולא העתקים שלהם.

אנחנו שומרים את ההתקדמות והעדפותיכם אך ורק בדפדפן שלכם (Local Storage), ומשתמשים בעוגיות סטטיסטיקה (Google Analytics) לשיפור האתר. לפרטים מלאים בהצהרת הפרטיות.

מידע נוסף